<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן ל"ג</h1>
<h2>דף יב.</h2>
לקח כוס של שכר בידו והתחיל הברכה על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפ"הג יצא ואין מחזירין אותו וה"ה בכל שאר הברכות מפני שבשעה שהזכיר השם והמלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו המין ולא היה בעיקר אותה ברכה טעות ואע"פי שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו כ"כ הרמב"ם ז"ל וכן פסקו הרי"ף והרשב"א ז"ל. ויש פוסקים דלא יצא לפי שהכל הולך אחר חיתום הברכה. והראב"ד ז"ל הגיה על הרמב"ם ז"ל ואמר שהכל הבל שאין הולכין אלא אחר הפי' שהוציא מפיו. והרמב"ם ז"ל השיב לחכמי לוניל וביאר ואמר להם שזה ודאי בשכר היוצא מן הגפן שאינו נראה בכוס אם שכר או יין אבל בשכר של שעורי' וכיוצא בו שהוא ניכר לא איירו ביה רבנן.
